top of page

בוגרי הקורס והסדנאות מספרים

כל אחד מהתלמידים שלי העניק לי זכות גדולה ללוות אותו או אותה במקטע מהנתיב אל עבר האני האמיתי שלו/שלה. הם סמכו עליי וחשוב מכך הרשו לעצמם לסמוך על עצמם. לפני ההמלצות וסיפורי ההצלחה חשוב לי לומר תודה לכל אחד מהתלמידים הנפלאים שלי שבטחו בי ונתנו לי את ההזדמנות לתת. אני אוהב אתכם הרבה הרבה :).

בר קראוס

סטודנטית לחינוך בסמינר הקיבוצים

 

​שלום, כותבת כאן התלמידה הספקנית ביותר שהגיעה לקורס האווטר® .
באמת, כאילו, פסיכולוגיה בגרוש, אבל בהרבה יותר מאשר גרוש? מקום שבו אנשים עושים דברים אחרים מאשר לשכב על ספה ולטחון את בעיותיהם עד דק, ובכך פותרים אותן? משהו שאנשים טוענים שהם עושים בשביל לעזור, אבל לא מוותרים על עצמם בתהליך? חשוד מאוד.
הגעתי לקורס הזה מתוך אמונה בכך שמי שהכווין אותי למקום הזה יודע טוב ממני, אז כדאי לשים את הספקנות הזאת בצד, ניתן הזדמנות לשמוע משהו אחר,ומה שנותר לי להגיד זה תודה.
גם ההליכה ממקום של לסמוך, הייתה בעצם להוכיח לעצמי שאני צודקת, שזה סבבה, אבל זה פיתרון (אחד מיני רבים) לאנשים שלא טוב להם, לאנשים עם בעיות - ולי אין בעיות! הכול מעולה!
היה מדהים לגלות שגם כשאין בעיות, והכול נפלא, כמה נפלא יותר יכול להיות. כמה נפלא לך כתוצאה מסך כל האופציות הקיימות כיום, וכמה עוד אופציות קיימות יש, כאלו שלא בדקת, שלא חקרת, שהן שם. מדהים לגלות חיים מתוך בחירה.
אני לא אוהבת להשתכנע, ועוד פחות אני אוהבת לשכנע,אבל חוץ מלומר תודה, רציתי לומר פה שמי שמדגדג לו, ולו במעט, לחקור משהו קצת אחר, לראות אילו עוד אופציות קיימות ביקום שלנו ואילו עוד חוויות ורגשות אפשר לחוות - בואו, תנסו. כדאי לכם

ניצן

סטודנטית, ניהול מערכות מידע

​כתבה לאחר סדנת סופ"ש 'התחדשות'

 

​אני מרגישה צורך לכתוב כי אני רוצה להגיד תודה .
אני יודעת שמהמקום שלי , בחורה "מוצלחת" עם עבודה טובה משפחה מדהימה וחברים טובים , לא נוטים לבחון לעומק. כשבעצם הייתי צריכה.
מבחינתי, רשימת המטרות שיש לרובנו הושגה, ובעצם נשאר לי להמשיך לשאוף לעוד כסף, לעוד תעודות ולעוד מחמאות מהמעסיקים.... כשבזמן הזה התפספסו הדברים החשובים באמת.
אני מרגישה ויודעת שהסדנה הזאת גרמה לי להבין מה הם הדברים החשובים באמת, ולהרגיש מה הדברים שבאמת עושים לי טוב.
פשוט למדתי להסתכל פנימה, ולדעת שאני מסוגלת.
לדעת איך לשמור את הדברים שעושים לי טוב, ולהתגבר על מה שמזיק.
אין לי מילים לתאר את הרוגע, השלווה וההרגשה הזאת שאני במקום יותר שלם... ועל זה אין לי דרך להודות במילים.
אז אני כותבת כדי להגיד תודה. תודה על הכלים שקבלתי והחוויות המדהימות .
וכל זה בעקבות יומיים ... מעניין מה יהיה בהמשך
נתראה בקורס (-:

מייקל היל

מאסטר אווטר

 

החיים מצחיקים . אני מאבד את מקום העבודה שלי ולמרות ששנה לא ראיתי סיכוי למציאת תעסוקה דומה ושיש לי חובת תשלומיי מזונות גדולה. ובכל זאת, אני לא מודאג.

אחרי 20 שנים אני עדיין חי עם סרטן, ועדיין אני לא מודאג .

אז למה אני לא מודאג? כבר לפני שנים הכרתי בכך שאין לי צורך לדאוג לגבי דברים כאלה, מפני שאני חי תחת עינו הפקוחה של אלוהים שאוהב אותי ודואג לי. ובכל זאת הייתי מודאג בכל מקרה.

הבעיה שלי לא הייתה חוסר האמונה. פשוט לא ידעתי איך לשלוט במחשבות שלי, הן שלטו בי. מתנגנות ברקע של ההכרה שלי. אז ניסיתי להתעלם מהם, מעמיד פנים שהן לא היו שם . אבל זה לא גרם להן להיעלם ושום דבר שניסיתי לא שינה כלום. אז חשבתי שזה היה נורמלי בשבילי, שככה אני.

זו הסיבה שאני כל כך אסיר תודה שלמדתי כלים שאפשרו לי לנהל את המחשבות שלי ,וזה עשה את כל ההבדל!

הייתי מאוד חשדן כשנחשפתי לראשונה למושגים ולכלים אלה, כפי שחששתי שהם יהיו פתח לאנשים אחרים שיגידו לי במה להאמין, ואני לא רוצה את זה!

אבל גיליתי שהחשדות שלי היו חסרות בסיס.

עכשיו כשלמדתי איך לשלוט טוב יותר במחשבות שלי, יש לי הערכה עמוקה לאמונות שלי , בידיעה שאני מאמין בהן כי אני בחרתי, לא בגלל שמישהו הכניס לי אותן באינדוקטרינציה.

מעולם לא ציפיתי להיות במקום בו אני נמצא כיום. כפי שג'ון לנון אמר פעם, "החיים הוא מה שקורה לך כשאתה עסוק בהכנת תוכניות אחרות" ובכל זאת אני מסוגל לחיות ללא חשש ודאגות. בגלל זה אני אומר שהחיים מצחיקים.

אז הנה אני אסיר תודה על כל האתגרים בחיי. אני לא דואג לגבייהם, כי אני בוחר שלא לדאוג. וזה כבר התשובה לתפילתי.

I'm a title. Click here to edit me.

bottom of page